<h1>ארחות חיים הלכ' סעודה סימן י"ט</h1>
<h2>דף לה.</h2>
נסתפק לו אם בירך המוציא כתב הרמב"ם ז"ל דאינו חוזר ומברך שאינה של תורה אבל בברכת המזון מברך אם לא נתעכל המזון שבמעיו. והבעל התוס' כתב דכיון דברכת הנאה אסמכוה רבנן אקרא דקדש הלולים כשאז"ל אסור ליהנות מן העה"ז בלא ברכה ואמרו ג"כ שנהנה מן הע"הז בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים שנא' לה' הארץ ומלואה, וכיון שכן האי מאן דמספקא ליה אם בירך אם לאו ועדיין הוא אוכל חוזר ומברך בכל דבר הנאה וכ"ש שכח ולא בירך שחוזר ומברך ואפילו בהנאה פחות מכזית צריך לברך לפניו. והר"ם ז"ל כתב שאם נסתפק לו אם בירך אם לאו אינו חוזר ומברך לא בתחילה ולא בסוף.
